שליאכט ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי "תביעת פח" בגין תאונה שארעה ביום 1/9/12. הנתבעת 1 הינה המבטחת של הרכב בו נהג הנתבע 2.

בין הצדדים מתנהל הליך נוסף אודות התאונה תא"מ 10980-01-13 ,המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב. התובעת בהליך הנוסף הינה הנתבעת 2, והנתבעים הינם התובעים 1 ו-3 בהליך זה. בפתח הדיון בפניי , ביום 21/10/13, הסכימו הצדדים שההכרעה בשאלת האחריות בתביעה דנן , תחייב גם את תוצאת ההליך המקביל. כן, הוסכם כי בית המשפט יעיין במסמכים שהוגשו בהליך המקביל ,לצורך מתן פסק דין בתיק דנן.

התאונה התרחשה בשעה ששני הנהגים המעורבים ביצעו פנייה שמאלה בצומת בה נכללו 3 נתיבים בפנייה לכיוון שמאל.

לטענת התובע 3 (הנהג בעת התאונה) ,הוא עמד בנתיב השמאלי ביותר מבין הנתיבים כאשר רכב הנתבעים עמד בנתיב האמצעי מבין השלושה. לקראת אמצע הפנייה, הבחין התובע 3 כי הנתבע 2 סוטה לנתיב הנסיעה שלו, במטרה לבצע "פניית פרסה" ועל אף שהתובע 3 האט את נסיעתו, הוא לא הצליח למנוע את התאונה. לחיזוק טענתו, הובאה עדותו של הגב' סלומון אשר איששה את גרסתו אודות נסיבות התאונה.

הנתבע 2 טען בעדותו כי הוא התכוון לפנות שמאלה בשעה שהוא נסע בנתיב הימני ביותר, כאשר התאונה אירעה בסיום הפנייה (שמאלה). הנתבע אינו מכחיש כי סטה עם רכבו "טיפה" מנתיב הנסיעה שלו, אולם טוען כי בשעה שחזר לנתיב שלו, הוא ביקש להגיע אל הנתיב האמצעי ואז התובע 3 התנגש בו מאחור.

בדומה לתיקים רבים בגין תביעות פח, המדובר בגרסה מול גרסה ,בשעה שחלק מהפרטים אינם שנויים במיוחד במחלוקת.

לאחר ששמעתי ושקלתי את עדויות וגרסת התובע 3 והעדה הנוספת וכן של הנתבע 2, הנני סבורה שגרסת התביעה הינה עדיפה על פני גרסת הנתבע 3, בכל הקשור לנסיבות התאונה . הוכח להנחת דעתי ובמידת הראיה הנדרשת, שהסטייה של נתבע 2 מנתיב נסיעתו (סטייה לה הוא לא התכחש), היא הסיבה העיקרית ומכרעת שהובילה לקרות התאונה. הנני סבורה שהגרסה של התובע 3 משתלבת מוקדי הנזק שהתגלו בפועל ברכבי הצדדים כפי שהוצג בתיק זה ובתיק במקביל.

אמנם, טעה התובע בטענו שהנזק נגרם לחזית רכב הנתבע, אולם , אין לזקוף זאת לחובתו, ככל שטענתו שהתאונה אירעה במהלך הפנייה הינה אמינה וסטייה למסלול נסיעת רכב אחר במהלך פנייה, יכולה לגרום למפגש כפי שהתהוותה בפועל, מבלי שהיה בידי נהג התובעים אפשרות מעשית למנעה.

בנסיבות המתוארות התביעה הרימה את הנטל המוטל עליה, על פי מבחן מאזן ההסתברות. הנני על כן, מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 1 , לשלם לידי התובעים סך של 7,721 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (4/2/13) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

באשר לפיצוי המבוקש בגין ירידת ערך , לא שוכנעתי שנגרמה, וזאת בהתחשב בגיל ובשווי הצנוע של הרכב. באשר לפיצוי המבוקש בגין עגמת נפש, נפסק לא שלא מתקיימת, "עגמת נפש" של ממש, כפי שהוגדרה בפסיקה, בתביעה שכזו על כן אני דוחה את רכיב ים אלה של תביעה זה.

כן יישאו הנתבעים , ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 1, בהוצאות המשפט של התובעים, בסך של 400 ₪ וכן, סך של 1,800 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד. סכומים אלה יישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הנתבעת 1 תחויב אף בתשלום המחצית השנייה של האגרה , שטרם שולמה.

פועל יוצא הינו כי דין תא"מ 10980-01-13 להידחות (ללא צו להוצאות) , בהתאם להסכמת הצדדים שפורטה בפרוטוקול ודלעיל והמזכירות תמציא את פסק הדין לעיון השופט הדן באותו תיק, על מנת שיוכל לפעול כאמור, לסגירתו.

זכות ערעור בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז חשון תשע"ד, 31 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: